כמו בעלי מקצוע אחרים המעניקים שירותים שמטבעם תלויים במשתנים רבים ועלולים להיכשל, גם עורכי דין חשופים לתביעות רשלנות מצד לקוחותיהם. כשם שרופאים עשויים להתרשל בעת עריכת ניתוח ולעמוד בפני תביעה בגין הנזק לו גרמו ברשלנותם, כך גם עורכי דין עשויים לאכזב את לקוחותיהם ולגרום להם לנזקים.
כמובן שלא כל כישלון של עורך דין יבסס טענה בדבר רשלנות מקצועית, אלא שעל הלקוח שנפגע להראות כי עורך דין סביר לא היה נוהג כפי שנהג בא-כוחו. הדרך העיקרית שבידי עורך הדין להתגונן מפני תביעות שכאלו, בנוסף על ביצוע עבודתו בזהירות וקפידה, היא רכישת ביטוח אחריות מקצועית או ביטוח לעורכי דין.
מפני מה מגן הביטוח לעו"ד
רשלנות מקצועית של עורך דין עשויה להתרחש בכל פעילות בה מעורב עורך הדין. לקוח יכול לטעון כי עורך דינו לא פעל עבורו במלוא הכוח, או הזניח את הטיפול בעניינו ובשל כך נגרם לו נזק. מנגד, הלקוח יכול לטעון כי עורך דינו פעל במרץ, אולם ביצע הליכים מיותרים או שגויים שאף הם הסבו ללקוח נזק. חברות ביטוח שונות מציעות ביטוח מפני סיכונים שכאלה. בנוסף, לשכת עורכי הדין מגיעה מעת לעת להסכמים עם חברת ביטוח שתציע פוליסת ביטוח אחריות מקצועית לחבריה.
ההבדלים בין הפוליסות השונות הם רבים, ולכן יש חשיבות רבה להשוואה בין התנאים שמציעות החברות השונות. דרך טובה לעשות זאת היא באמצעות קריאת סקירות שמפרסמת לשכת עורכי הדין, בהן נמצאות סקירות משוות מפורטות של ההצעות השונות. בנוסף, כאמור, ממליצה לשכת עורכי הדין לחבריה על פוליסה מסוימת.
מאפיינים חשובים של פוליסת הביטוח לעו"ד
כמו בפוליסות הביטוח השונות (ביטוח רכב, ביטוח דירה וכד'), יש חשיבות לגבול האחריות. משמעותו של גבול זה הוא הסכום המקסימאלי אותו תשלם חברת הביטוח, אם לקוח של עורך הדין יזכה בתביעה נגדו. לרוב מבדילות חברות הביטוח בין גובה האחריות ביחס לכל מקרה (כל תביעה נפרדת), וכן נוקבות בסכום כללי עבור כל המקרים בתקופת הביטוח.
ההצעות בחברות הביטוח השונות נבדלות גם בהיקף הכיסוי – בחלקן, מכוסים מעשים רשלניים שבוצעו על-ידי עובדיו של עורך הדין, ובחלקן הכיסוי הוא רק למעשיו של המבוטח עצמו. בדומה, פוליסות מסוימות מכסות גם את ההוצאות המשפטיות שיוציא עורך הדין במהלך המשפט נגדו, ואחרות אינן מציעות כיסוי כאמור.
הפרט המרכזי ביותר בעיסוק בביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין הוא "רציפות הביטוח". לפרט זה חשיבות רבה שכן הפוליסות השונות אינן מציעות בהכרח כיסוי ביחס למעשים שעשה עורך הדין בעבר. זאת לאור העובדה שביטוח לעורכי דין מגן רק מפני מעשים שהתרחשו בעת שהיה הביטוח בתוקף, ושתביעות בגינן הוגשו בזמן שהביטוח עודו תקף. לדוגמה, עורך דין שהיה מבוטח בשנת 2002, פרש מלשכת עורכי הדין בשנת 2003 וביטל את הביטוח, עשוי להיתבע בשנת 2004. במצב שכזה, אין כל משמעות לעובדה שעורך הדין היה מבוטח בעת שהתרשל, שכן בעת הגשת התביעה אינו מבוטח.
הפתרון למצב שכזה, ומצבים אחרים בהם אין רציפות של כיסוי ביטוחי, הוא כיסוי רטרואקטיבי. חברות מסוימות מגבילות את הכיסוי הרטרואקטיבי למספר שנים, שכן קיימת סבירות נמוכה שיוגשו תביעות לאחר שנים רבות, ומרבית התביעות ממילא מתיישנות. מנגד, חברות אחרות מציעות כיסוי רטרואקטיבי החל ממועד תחילת החברות בלשכת עורכי הדין, וכך מכסות את עורך הדין מפני כל סיכון לתביעה.
מה לא מכוסה בביטוח עו"ד
ביטוח אחריות מקצועית מגן מפני מקרי רשלנות. מטבע הדברים, הביטוח לא מעניק לעורך הדין הגנה מפני תביעות בגין מעשים שביצע בזדון או בכוונה. כמו-כן, בעבר קבעו בתי משפט כי מעשים שביצע עורך הדין בחוסר תום לב או תוך הפרת חובת האמון ללקוח, לא יכללו במסגרת הביטוח.
